החלטה בתיק ת"א 7068-05-11

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
7068-05-11
2.8.2012
בפני :
קרן אניספלד

- נגד -
:
הוט מערכות תקשורת בע"מ
:
מלי בוהארון צרפתי
החלטה

בקשה לחיוב תובעת במתן ערובה לתשלום הוצאות נתבעת לפי תק' 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. התובעת מתנגדת לבקשה. עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה שהוגשו בעניין זה.

1.       תק' 519(א) מעניקה לבית-המשפט שיקול דעת לחייב תובע במתן ערובה לתשלום הוצאות הנתבע. מטרתה למנוע תביעות סרק; מנגנון הפקדת ערובה שנקבע בה נועד להבטיח שבמקרה מתאים, בו נראה על פני הדברים שסיכויי התובע להצליח בתביעתו קלושים, לא יגרם לנתבע חסרון כיס שלא יוכל לבוא על תקנתו בדרך הרגילה של חיוב התובע בהוצאות ההליך בתום הבירור אם אכן תידחה התביעה לגופה, כולה או בחלקה הארי.

הפעלת תק' 519 מחייבת משנה זהירות על מנת שלא יעשה בה שימוש לשם הכשלתן על הסף של תביעות הראויות להתברר. אף שדברים אלה יפים דרך כלל יש ליתן להם משנה תוקף עת מדובר בתובע שאין הפרוטה מצויה בכיסו [רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' ניב, פ"ד נד(2) 845 (2000); רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים, פ"ד נח(5) 865 (2004)]. את זכות הנתבע שלא לצאת בחסרון כיס בשל הליך סרק שננקט נגדו יש לאזן אל מול זכות הגישה של התובע למערכת השיפוטית, שאין עוררין על חשיבותה ויש המייחסים לה מעמד חוקתי [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 38-27 (מהדורה שנייה, 2008)].

מלאכת האיזון בין השיקולים הנוגדים מורכבת; בפסיקת בתי-המשפט הותוו קווים מנחים לביצועה. ברע"א 3601/04 ונצ'ון נ' מדינת ישראל - מנהלת ההגירה/משטרת ישראל (טרם פורסם, 18.10.2007) נקבע בעניין זה כך:

החלטה בדבר מתן ערובה להוצאות על ידי תובע הפונה לבית משפט מערבת שיקולים נוגדים: האחד - מימושה של זכות הגישה לערכאות, מצריכה התחשבות ביכולתו הכלכלית של יוזם ההליך לעמוד בנטל הכספי הכרוך בהפקדת ערובה. מנגד, יש משקל לעניינו של נתבע בהליך, המובל באמצעות התובענה לדיון בערכאות, וזכאי להגנה כי אם ההליך נגדו יידחה, יהיה בידו לממש את גביית הוצאות המשפט שנפסקו לזכותו, לבל יסבול חסרון כיס עקב הליך שהוגש נגדו שלא ביוזמתו. [...] על בית המשפט לאזן בין השיקולים האמורים, ובמסגרת איזון זה, לתת משקל יחסי ראוי למיהות התובע ומצבו הכלכלי, למיהות הנתבע ומעמדו, לטיב השאלות שהתובענה מעלה, ולהערכת סיכוייה להתקבל [...].

טענת התובעת לפיה יחוב תובע במתן ערובה אם מקום מגוריו מחוץ לישראל או אם לא מסר מען, והכל ללא קשר לסיכויי הצלחתו בהליך, אינה עולה בקנה אחד אם אמות המידה שנזכרו לעיל, ואין לקבלה.

2.       מן הכלל אל הפרט.

על יכולתה הכלכלית הדלה של התובעת אין מחלוקת; בכתב-התביעה הוטעם שהיא אם חד-הורית המגדלת לבדה קטינה, מצבה הכלכלי קשה ביותר והפרוטה אינה מצויה בכיסה [שם בסע' 16]. בהליך זה, כמו גם בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים זה לא מכבר, יוצגה התובעת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי.

בין בעלי-הדין מתקיימים יחסי לקוח וספק שירותים אשר מושתתים על הסכם התקשרות שנכרת ביניהם. בהליך דנן עתרה התובעת ליתן פסק-דין הצהרתי לפיו אין היא חבה לנתבעת חוב נוסף כלשהו שיש לסלקו בגין התקופה שמחודש אוקטובר 2010 ועד יום הגשת התובענה, 3.5.2011. עוד ביקשה לחייב את הנתבעת להשיב לה סך 708 ש"ח שלטענתה נגבה ממנה ביתר ושלא כדין. ביסוד התובענה ניצבת טענת התובעת כי היא חבה לנתבעת אך ורק תשלום חודשי קבוע בסך של 299 ש"ח בגין חבילת 'טריפל' שנרכשה על-ידה ואשר כוללת שירותי טלויזיה, טלפוןואינטרנט (להלן החבילה).

דא עקא, הוברר שסיכויי התובעת להצליח בטענות שעליהן הושתתה התובענה אינם גבוהים. בד-בבד עם הגשת ההליך ביקשה התובעת לתת צו עשה זמני שיורה לנתבעת לחייבה בתשלום חודשי בסך 299 ש"ח עד מתן פסק-הדין. אגב בירור הבקשה נחקרו התובעת ונציג הנתבעת. בהחלטה מיום 30.8.2011 נדחתה הבקשה לצו זמני. בתוך כך קבע בית-המשפט, בין השאר, שהוכחה לכאורה צריכת שירותים משמעותית בידי התובעת מעבר לחבילת הבסיס, כך באשר לשירותי טלויזיה וכך באשר לשירות טלפון. התובעת הודתה שהתחברה לערוצים המחוייבים בתשלום נוסף וביצעה שיחות טלפוןלמספרים סלולריים בעלות עשרות שקלים לפחות, ולא שללה אפשרות ששידרגה את חבילת הטלפון באופן שהיה כרוך בתוספת עלות [שם בעמ' 3-2].

אף שאין בדברים הללו כדי להכריע את ההליך לגופו הם אינם נטולי משקל ונפקות בהערכת סיכויי התביעה. יש בהם כדי ללמד שבענייננו מתקיימות אמות המידה שתצדקנה את חיוב התובעת במתן ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת.

3.       בעלי-הדין הרחיבו את הדיבור על-אודות נפקותה של תובענה קודמת שהגישה התובעת נגד הנתבעת, ואשר התקבלה, בכל הקשור לבקשה דנן. מצאתי שאין להליך הקודם רלוונטיות בכל הקשור לבקשה שלפני. קבלתה של התביעה הקודמת אינה מעידה על סיכויי הצלחתה של התובעת בהליך דנן; בה בעת היא אינה חוסמת את דרכה של התובעת להגשת תביעות נוספות נגד הנתבעת. ההליך שלפני, ככל הליך אחר בו מוגשת בקשה לחיוב תובע בערובה להוצאות נתבע, נבחן לגופו תוך שימת הדגש על סיכויי הצלחתו הלכאוריים ועל השיקולים האחרים שנמנו לעיל.

4.       אני מקבלת אפוא את הבקשה. התובעת תפקיד בקופת בית-המשפט סך של 5,000 ש"ח במזומן כערובה להוצאות הנתבעת, זאת עד יום 27.9.2012 כשימי פגרה באים במניין התקופה. לא יופקד הסכום, תידחה התובענה כאמור בתק' 519(ב) תוך פסיקת הוצאות ההליך עד כה.

עם הפקדת הערובה יינתנו הוראות בדבר המשך הבירור ומועדו.

ת.פ. 10.10.2012.

המצאה לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>